Abstract
מאמר זה מדגים כיצד ניתן לייצר נתונים גדולים (Big Data) סינתטיים ממידע אדמיניסטרטיבי סטנדרטי וכיצד ניתן להשתמש בהם בכדי להתמודד עם אתגרי התכנון בעקבות אסון עירוני. ראשית תהליך ייצור המידע היא בפירוק יחידות אדמיניסטרטיביות באמצעות שכבת מבנים רוחבית לכדי ייצוג של משקי-בית ופרטים. לאחר מכן, משקי הבית והפרטים מאופיינים באמצעות משתנים סוציו-אקונומיים ומשולבים במודל מבוסס-סוכנים בכדי ליצור דינמיקות עירוניות בזמן ובמרחב. במסגרת המודל, סוכנים, המאופיינים בהכנסה ותכונות סוציו-אקונומיות וממוקמים במבנים, נמצאים באינטראקציה אחד עם השני ועם הסביבה הבנויה. סביבה זו מורכבת ממבנים המאופיינים במונחים של שימושי-קרקע, שטח-רצפה וערך. אינטראקציות אלה מונחות על ידי חוקים התנהגותיים פשוטים ומערכת תמחור מגורים דינמית ומתבטאות בהחלטות מיקום של הסוכנים ובשינויים למערך שימוש הקרקע. תהליך פירוק המידע כולל מעבר ממסד נתונים המתאר מאות או אלפי יחידות מרחביות בלבד, למאגר המכיל מידע על מליוני מבנים ופרטים בזמן ובמרחב. אי לכך, הנתונים שנוצרים בתהליך דו-שלבי זה הינם 'גדולים' במובן של נפח, מגוון ורב-גוניות, ומאפשרים לאכלס ולהעשיר שכבות שונות של מידע מרחבי עם תכונות סינתטיות. השיטה מודגמת בהקשר של רעידת אדמה היפותטית במרכז ירושלים. הדמיית רעידת האדמה יוצרת מאגר נתונים המכיל דינמיקות מרחביות ועיתיות ברזולוציה גבוהה עבור שינויים כלכליים, תפקודיים וחברתיים. בחינת נושאים אלו על בסיס המאגר מאפשרת זיהוי השפעות ארוכות טווח הנובעות מהזעזוע הזמני ומתרחשות ברמה מיקרו-מרחבית. הנגשת עושר המידע המתקבל ככלי עזר לקבלת החלטות ושיתוף הציבור הרחב מהווה אתגר ואנו מדגימים כיצד ניתן לבצע זאת באמצעות מיפוי דינמי מבוסס-רשת. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 59-83 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | תכנון |
| Volume | 12 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2015 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 11 Sustainable Cities and Communities
IHP publications
- IHP publications
- Imaging systems
- Earthquakes
- Regional planning
- Disasters
- Urbanization
- Big data
- Crisis management
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver