Abstract
בשנת 2016 בוצעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, רפורמה מקיפה המכונה תיקון 18. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את השימוש באפוטרופסות למינימום ההכרחי ולקדם חלופות מגבילות פחות, ובראשן קבלת החלטות נתמכת. לאור התפקיד המרכזי שממלאות העובדות הסוציאליות בתחום זה של כשרות משפטית, ערכנו סדרת מחקרים שמטרתם לבחון את תפיסותיהן ושיקוליהן של עובדות סוציאליות אשר נמצאות בקשר מקצועי עם אנשים עם מוגבלויות ועם תחום הכשרות המשפטית. במאמר זה נבקש לדון באופן אינטגרטיבי וממבט-על במשמעויות של ממצאי פרויקט המחקר, ונדון הן במטרות שהעובדות הסוציאליות מייחסות לאפוטרופסות (מניעת סיכונים וקידום איכותחיים) הן במאפיינים האישיים אשר הן מביאות בחשבון בהמלצותיהן (אבחון האדם, רמת תפקוד ורצון). דיון זה מראה לנו כי יש פער לא מבוטל בין החזון שביסוד תיקון 18 לבין התפיסות והפרקטיקות של העובדות הסוציאליות. פער זה מוביל אותנו לנסח המלצות אחדות ברמת ההכשרה והמדיניות, במטרה לקדם יישום מקיף ועמוק של הרפורמה ולאפשר לאנשים עם מוגבלויות ולאנשים זקנים לממש את זכותם לכשרות משפטית. (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-30 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | ביטחון סוציאלי |
| Volume | 124 |
| State | Published - 2024 |
IHP publications
- IHP publications
- Autonomy (Psychology)
- Capacity and disability -- Israel
- Decision making
- Guardian and ward
- Legislative amendments
- People with disabilities
- People with disabilities -- Social aspects
- Quality of life
- Social workers
- Will