תפיסת קונפליקט עם חרדים, תפיסת ערכיהם הבסיסיים ואנטגוניזם של לא-חרדים כלפי חרדים

[במאמר זה מתוארות תפיסותיהם של 154 תושבי ירושלים — המגדירים עצמם כחילונים, כמסורתיים וכדתיים — לגבי חרדים, וכן נבדק האנטגוניזם של תושבים אלו כלפי החרדים. נמצא כי המרואיינים מאמינים שקיימת מידה גבוהה של קונפליקט בין האינטרסים של קבוצתם לבין האינטרסים של החרדים. כן נמצא כי לדעתם ישנו רק דמיון מועט בין הערכים הבסיסיים החשובים לבני קבוצתם לבין אלה החשובים לחרדים. כמשוער, המשיבים שהגדירו עצמם כדתיים תפסו את המידה הנמוכה ביותר של הקונפליקט, ואת מידת הדמיון הגבוהה ביותר בהיררכיות הערכים. עם זאת, משיבים מכל שלוש הקבוצות תפסו את החרדים כמייחסים חשיבות רבה יחסית לערכים הקשורים לשמירת מסורת, לקונפורמיות וריסון עצמי ולכוח חברתי. כן שררה הסכמה בין שלוש הקבוצות, כי החרדים מייחסים חשיבות מעטה לערכים המדגישים הכוונה עצמית. תוקפנותם של הנחקרים כלפי חרדים הוערכה באמצעות שלושה מדדים: התנגדות להקמת מוסדות שישרתו את צורכי החרדים, תמיכה בהתנהגויות הפוגעות בחרדים וחוסר נכונות למגעים חברתיים, בדרגות קירבה שונות, עם חרדים. בניתוח סיבתי נמצא, כי רמת הקונפליקט הבין-קבוצתי הנתפסת היטיבה לנבא את רמת התוקפנות כלפי החרדים. השפעה זו של תפיסת הקונפליקט על רמת התוקפנות תווכה חלקית ע"י תפיסת המשיבים את מידת השוני בין היררכיית הערכים של קבוצת המשיב לבין היררכיית הערכים של החרדים. ממצא זה תואם את ההסבר התיאורטי, לפיו תפיסת שוני בערכים מצביעה על דה-הומניזציה של הקבוצה האחרת, ועמדה זאת מצדיקה התעלמות מנורמות השוללות ביטוי תוקפנות. הקשרים בין המשתנים השונים היו חזקים יותר, ככל שהמשיבים הזדהו יותר עם קבוצתם הם. מודל תהליכי, הכולל משתנים פסיכולוגייםחברתיים אלה, מסביר למעשה את כל השונות בביטוי התוקפנות, הקשורה להשתייכות הקבוצתית של המשיבים כחילונים, כמסורתיים או כדתיים. Perceptions of the haredim held by 154 secular, traditional and orthodox Jewish residents of Jerusalem, and antagonism toward haredim, are described. Respondents perceived the interests of their own group and of the haredim as in substantial conflict, and the value hierarchies of the two groups as showing little correspondence. The orthodox subgroup perceived the least conflict and the most correspondence. All subgroups perceived haredim as giving relatively high priority to values related to tradition maintenance, restrictive conformity and social power, but low priority to self-direction values. Respondents expressed substantial aggression toward haredim by opposing the building of institutions to serve their needs, by supporting overt acts intended to harm them, and by unwillingness to interact with them. In a causal analysis, perceived intergroup conflict predicted aggression strongly. Its effect on aggression was partly mediated by perceived value dissimilarity, a presumed index of dehumanizing the outgroup, theorized to justify ignoring norms against expressing aggression. These variables related more strongly to aggression among persons who identified more highly with their ingroup. A process model, including these social psychological variables, explained (mediated) virtually all the variance in aggression due to religious group affiliation.]