TY - JOUR
T1 - A Mousterian skeleton from Kebara Cave
AU - Smith, Patricia
AU - Arensburg, Baruch
PY - 1977
Y1 - 1977
N2 - [לאור גילוים של שרידים קדומים של Homo sapiens s.p. באירופה, מזה, וגילוי שלדים בשכבות המוסטריות התחתונות של קאפזה, אשר ואנדרמש מייחס אותם בוודאות למין Homo sapiens sapiens, מזה, הוצע לאחרונה לבדוק מחדש את המונחים המקוב-לים בסיווג השלדים הניאנדרתאליים. שלד התינוק שנתנלה בשנת 1965 בשכבות המוסטריות של מערת כבארה מרחיב את ידיעותינו על הטיפוסים המורפולוגיים שנמצאו יחד עם התעשיות המוסטריות בארץ-ישראל. עצמות התינוק נמצאו בפינה הדרומית-המערבית של המערה, יחד עם כלי-צור. היתה זו קבורה ראשונית, כפי שמעידים שלימו-תם היחסית של השרידים וסדר הימצאותם: תחילה שיניים, אחר-כך שברי גולגולת, ולבסוף עצמות ארוכות צמודות זו לזו. גם מצי-אותן של שלוש אבנים סביב השרידים מעידה על קבורה מכוונת. נתגלו ניצני שיניים, חלק מעצם-העורף, עצם-הצדע, הלסת העליונה והתחתונה, החלק העיקרי של עצם-הירך הימנית, עצמות-השוק, עצם-הבריח השמאלית, כמה צלעות, חלקי חוליות ועוד. על-פי השיניים היה גילו של התינוק 7—9 חודשים. בקביעה זו תומכים גם גודלן של העצמות הארוכות וחוסר האיחוי בין חלקי החוליות. לשם תיאור והשוואה נעזרו המחברים בשרידים של אוכלוסייה בדווית בת תקופתנו מבאר-שבע, בשרידים כאלקוליתיים מע'סול ובשרידים הנאטופיים ממערת-היונים, המקבילים גם מבחינת גילם. התינוקות המוסטריים היחידים מגיל דומה שתוארו ופורסמו הם משאנידאר ומקיק-קובה. החוקרים שפרסמו את השרידים האלה מציינים, שעצמות-הגולגולת גסות מאלו של תינוקות בני ימינו. גם מקאון וקית ציינו, שעצמות-הגולגולת מסח'ול I גסות, וזו, לדעתם, תכונה ניאנדרתאלית. גם עצם-העורף מכבארה היתה עבה מכל העצמות של ימינו ששימשו להשוואה. אצל התינוק מכבארה היתה חסרה תעלת-השמע החיצונית, אך חלקיה הפנימיים של מערכת-השמיעה היו שונים בבירור מאלה של הנאטופים ושל האוכלוסיות בנות ימינו ודומים לאלה של הניאנ-דרתאלים מבחינת העומק, הרוחב, הצורה ועוד. השיניים גדולות, וצורתן דומה לזו של שיני התינוק משאנידאר. המבנה המורפולוגי של השן הטוחנת הראשונה דומה לזה של השיניים שנתגלו בסובאליוק, גיבראלטאר, פש דה-לאזה ואנגיס, אך לא לזה של השיניים שנמצאו בסח'ול ובקאפזה ובקרב אוכ-לוסיות ישראליות מאוחרות יותר. עצמות-הזרוע, עצמות-הבריח והצלעות היו עבות ומעוגלות יותר מאשר בשלדים בני ימינו, ויש גם הבדל בממדי החוליות. כל התכונות האלו הוגדרו כניאנדרתאליות. מיגוון הטיפוסים הקשורים בתרבות המוסטרית ידוע עתה היטב. חקירת הממצאים מכבארה העלתה, כי התינוק דומה יותר לקבו-צת שאנידאר—עמוד—טאבון מאשר לקבוצת סח'ול—קאפזה. הוכח, שיש הבדלים רבים בין שתי הקבוצות. הנאטופים, שמב-חינה כרונולוגית הם האוכלוסייה הבאה בישראל, דומים לקבוצת סח'ול—קאפזה. עדיין אין הסבר מניח את הדעת לפער הכרונולוגי בין השלדים מסח'ול ומקאפזה, על-אף הדמיון המורפולוגי הרב שביניהם.]
AB - [לאור גילוים של שרידים קדומים של Homo sapiens s.p. באירופה, מזה, וגילוי שלדים בשכבות המוסטריות התחתונות של קאפזה, אשר ואנדרמש מייחס אותם בוודאות למין Homo sapiens sapiens, מזה, הוצע לאחרונה לבדוק מחדש את המונחים המקוב-לים בסיווג השלדים הניאנדרתאליים. שלד התינוק שנתנלה בשנת 1965 בשכבות המוסטריות של מערת כבארה מרחיב את ידיעותינו על הטיפוסים המורפולוגיים שנמצאו יחד עם התעשיות המוסטריות בארץ-ישראל. עצמות התינוק נמצאו בפינה הדרומית-המערבית של המערה, יחד עם כלי-צור. היתה זו קבורה ראשונית, כפי שמעידים שלימו-תם היחסית של השרידים וסדר הימצאותם: תחילה שיניים, אחר-כך שברי גולגולת, ולבסוף עצמות ארוכות צמודות זו לזו. גם מצי-אותן של שלוש אבנים סביב השרידים מעידה על קבורה מכוונת. נתגלו ניצני שיניים, חלק מעצם-העורף, עצם-הצדע, הלסת העליונה והתחתונה, החלק העיקרי של עצם-הירך הימנית, עצמות-השוק, עצם-הבריח השמאלית, כמה צלעות, חלקי חוליות ועוד. על-פי השיניים היה גילו של התינוק 7—9 חודשים. בקביעה זו תומכים גם גודלן של העצמות הארוכות וחוסר האיחוי בין חלקי החוליות. לשם תיאור והשוואה נעזרו המחברים בשרידים של אוכלוסייה בדווית בת תקופתנו מבאר-שבע, בשרידים כאלקוליתיים מע'סול ובשרידים הנאטופיים ממערת-היונים, המקבילים גם מבחינת גילם. התינוקות המוסטריים היחידים מגיל דומה שתוארו ופורסמו הם משאנידאר ומקיק-קובה. החוקרים שפרסמו את השרידים האלה מציינים, שעצמות-הגולגולת גסות מאלו של תינוקות בני ימינו. גם מקאון וקית ציינו, שעצמות-הגולגולת מסח'ול I גסות, וזו, לדעתם, תכונה ניאנדרתאלית. גם עצם-העורף מכבארה היתה עבה מכל העצמות של ימינו ששימשו להשוואה. אצל התינוק מכבארה היתה חסרה תעלת-השמע החיצונית, אך חלקיה הפנימיים של מערכת-השמיעה היו שונים בבירור מאלה של הנאטופים ושל האוכלוסיות בנות ימינו ודומים לאלה של הניאנ-דרתאלים מבחינת העומק, הרוחב, הצורה ועוד. השיניים גדולות, וצורתן דומה לזו של שיני התינוק משאנידאר. המבנה המורפולוגי של השן הטוחנת הראשונה דומה לזה של השיניים שנתגלו בסובאליוק, גיבראלטאר, פש דה-לאזה ואנגיס, אך לא לזה של השיניים שנמצאו בסח'ול ובקאפזה ובקרב אוכ-לוסיות ישראליות מאוחרות יותר. עצמות-הזרוע, עצמות-הבריח והצלעות היו עבות ומעוגלות יותר מאשר בשלדים בני ימינו, ויש גם הבדל בממדי החוליות. כל התכונות האלו הוגדרו כניאנדרתאליות. מיגוון הטיפוסים הקשורים בתרבות המוסטרית ידוע עתה היטב. חקירת הממצאים מכבארה העלתה, כי התינוק דומה יותר לקבו-צת שאנידאר—עמוד—טאבון מאשר לקבוצת סח'ול—קאפזה. הוכח, שיש הבדלים רבים בין שתי הקבוצות. הנאטופים, שמב-חינה כרונולוגית הם האוכלוסייה הבאה בישראל, דומים לקבוצת סח'ול—קאפזה. עדיין אין הסבר מניח את הדעת לפער הכרונולוגי בין השלדים מסח'ול ומקאפזה, על-אף הדמיון המורפולוגי הרב שביניהם.]
M3 - ???researchoutput.researchoutputtypes.contributiontojournal.article???
SN - 0071-108X
VL - 13
SP - 164
EP - 176
JO - Eretz-Israel; Archaeological, Historical and Geographical Studies
JF - Eretz-Israel; Archaeological, Historical and Geographical Studies
ER -