Abstract
אחרי השואה עסקו רבים בסוגיית הזיכרון של העבר וייצוגו. בשנים הראשונות התמקדה דילמת היצוג (האם אפשר לייצג את השואה?) בעיקר בשדה שנתפס כתרבות גבוהה. שבעים שנה אחרי האירוע שואלים מחברי הספר שנידון במאמר שאלה השייכת לאותה אסכולה: כיצד אמצעי תקשורת פופולריים, החולין שבחולין – רדיו, טלוויזיה ועיתונות – מתמודדים עם קדושה, עם טאבו, ובעיקר עם טראומה? איך מעבירים תכנים קשים במדיה המוניים, שמתחילה לא נתפסים כמיועדים לאתגרים מהסוג הזה? ברמה רחבה יותר הם תוהים כיצד חברות מתמודדות עם עבר קשה במיוחד. על מנת לענות על השאלות הללו הם בחרו לבחון את התקשורת הישראלית ביום הזיכרון לשואה. השאלה לא רק מאתגרת, אלא גם קריטית להשפעה החברתית, שכן בחברות מודרניות "תקשורת המונים היא האתר שבו נבנה הזיכרון הקולקטיבי", וממד זה הוא שני בחשיבותו רק למערכת החינוך. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 74-77 |
| Number of pages | 4 |
| Journal | מסגרות מדיה |
| Volume | 15 |
| State | Published - 2015 |
IHP publications
- IHP publications
- Collective memory
- Holocaust, Jewish (1939-1945)
- Mass media
- Mass media -- Social aspects