Abstract
רקע
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 ,מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב באמצעות מחקר המבוסס על סדרת סקרים דו-שנתיים אחר דעת הציבור על רמת השירות ועל תפקוד מערכת הבריאות. המחקר נערך ביוזמת משרד הבריאות, ומלווה אותו ועדת היגוי בהשתתפות נציגים מכל קופות החולים, ממשרד הבריאות, ממשרד האוצר, מהמוסד לביטוח לאומי, מהאקדמיה ומארגוני צרכנים.
מטרות
לספק מידע עדכני על תפקוד מערכת הבריאות ולבחון השפעות של שינויים במדיניות ובאיכות השירותים מנקודת מבטם של המבוטחים.
שיטות
הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני המבוסס על שאלון שכלל סדרת מדדים קבועים משנות הסקר הקודמות וכן על מערכת שאלות המשתנה בכל שנת סקר, שהותאמה לדגשים שקבעו משרד הבריאות וועדת ההיגוי.
אוכלוסיית הסקר הייתה תושבי ישראל בני 22 ומעלה בעת הסקר. הדגימה בוצעה באמצעות חברת דגימה חיצונית ('דטה-מדיה'). כדי להבטיח ייצוגיות של כל קבוצות האוכלוסייה במדינה, המדגם בוצע באופן שכבתי-היררכי לפי מוצא, ערבים או יהודים, ולפי בעלות על טלפון נייד או נייח.
בוצעו עיבודים סטטיסטיים בהתאם לשאלה שנבדקה, באמצעות תוכנת 20 version Statistics- IBM SPSS .מאחר שהסקר התבסס על מדגם שכבות, העיבודים בוצעו באמצעות Samples Complex SPSS's Procedure.
רואיינו 2,513 איש בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית), ושיעור ההיענות עמד על 68%. מאפייני המדגם קרובים למאפייני האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. נעשה שקלול לפי גיל כדי להגיע לייצוג מדויק של קבוצות הגיל השונות.
ממצאים
ככלל, נתוני הסקר מראים תמונה מורכבת של חוויית הציבור בישראל ממערכת הבריאות: 89% מהאוכלוסייה הכללית ענו שהם "מרוצים" או "מרוצים מאוד" מקופת החולים שלהם; 63% נתנו תשובות דומות על כלל מערכת בריאות. מצד שני, 44% אמרו שהם "בטוחים" או "בטוחים מאוד" שבעת מחלה קשה הם יקבלו את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, ו-31% אמרו שיוכלו להרשות לעצמם, מבחינה כלכלית, את הטיפול שיזדקקו לו.
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 ,מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב באמצעות מחקר המבוסס על סדרת סקרים דו-שנתיים אחר דעת הציבור על רמת השירות ועל תפקוד מערכת הבריאות. המחקר נערך ביוזמת משרד הבריאות, ומלווה אותו ועדת היגוי בהשתתפות נציגים מכל קופות החולים, ממשרד הבריאות, ממשרד האוצר, מהמוסד לביטוח לאומי, מהאקדמיה ומארגוני צרכנים.
מטרות
לספק מידע עדכני על תפקוד מערכת הבריאות ולבחון השפעות של שינויים במדיניות ובאיכות השירותים מנקודת מבטם של המבוטחים.
שיטות
הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני המבוסס על שאלון שכלל סדרת מדדים קבועים משנות הסקר הקודמות וכן על מערכת שאלות המשתנה בכל שנת סקר, שהותאמה לדגשים שקבעו משרד הבריאות וועדת ההיגוי.
אוכלוסיית הסקר הייתה תושבי ישראל בני 22 ומעלה בעת הסקר. הדגימה בוצעה באמצעות חברת דגימה חיצונית ('דטה-מדיה'). כדי להבטיח ייצוגיות של כל קבוצות האוכלוסייה במדינה, המדגם בוצע באופן שכבתי-היררכי לפי מוצא, ערבים או יהודים, ולפי בעלות על טלפון נייד או נייח.
בוצעו עיבודים סטטיסטיים בהתאם לשאלה שנבדקה, באמצעות תוכנת 20 version Statistics- IBM SPSS .מאחר שהסקר התבסס על מדגם שכבות, העיבודים בוצעו באמצעות Samples Complex SPSS's Procedure.
רואיינו 2,513 איש בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית), ושיעור ההיענות עמד על 68%. מאפייני המדגם קרובים למאפייני האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. נעשה שקלול לפי גיל כדי להגיע לייצוג מדויק של קבוצות הגיל השונות.
ממצאים
ככלל, נתוני הסקר מראים תמונה מורכבת של חוויית הציבור בישראל ממערכת הבריאות: 89% מהאוכלוסייה הכללית ענו שהם "מרוצים" או "מרוצים מאוד" מקופת החולים שלהם; 63% נתנו תשובות דומות על כלל מערכת בריאות. מצד שני, 44% אמרו שהם "בטוחים" או "בטוחים מאוד" שבעת מחלה קשה הם יקבלו את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, ו-31% אמרו שיוכלו להרשות לעצמם, מבחינה כלכלית, את הטיפול שיזדקקו לו.
Translated title of the contribution | Public Opinion on the Level of Service and Health System Function 2016 |
---|---|
Original language | Hebrew |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל |
Number of pages | 68 |
State | Published - 2019 |