ההתפתחויות בסלי השירותים של הביטוחים המשלימים - עשור לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי

המחקר בוצע בשני שלבים: 1. ניתוח משווה בין התכניות שהוצעו על-ידי ארבע קופות-החולים בשנת 2006, שנערך לפי מדדים אחידים: סוג השירותים המוצעים, תנאים ומגבלות, מחיר, תהליכי רישום 2. ניתוח השירותים העיקריים אשר התווספו לתכניות משנת 1996 (אז הוצעו התכניות על -ידי קופות-החולים במתכונתן החדשה). שלב זה מתואר בדוח הנוכחי. לאור ההתפתחויות בשוק הביטוח המשלים התבקש מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל על-ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת לבחון את תכניות הביטוח המשלים של קופות-החולים בישראל, ואת השינויים שחלו בתכניות אלה לאורך זמן. מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, קופות-החולים משווקות תכניות ביטוח משלים (הנקרא גם שב"ן - שירותי בריאות נוספים). לאורך השנים חלה עלייה ניכרת בהיקפי הבעלות בקרב הציבור על הביטוח המשלים, עלתה מורכבות התכניות וחלו שינויים בתוכן הכיסויים. מאז 2006 קופות -החולים מציעות 8 תכניות שב"ן: שירותי בריאות כללית מציעה למבוטחיה את "כללית מושלם" ואת "כללית פלטינום"; לאומית שירותי בריאות מציעה את "לאומית כסף" ואת "לאומית זהב"; קופת-חולים מאוחדת את "מאוחדת עדיף" ו"מאוחדת שיא"; ומכבי שירותי בריאות את "מכבי מגן כסף" ו"מכבי מגן זהב". מטרות המחקר הן: 1. לבחון את השירותים שהתווספו על-פי הקשר של כל שירות לסל הבסיסי (שירות משלים, מרחיב או משפר); אופי השירות (רפואי/רווחה); מקומו על פני רצף הטיפול הרפואי; ואוכלוסיית היעד (הנהנים העיקריים מהשירות), לפי גיל ומצב בריאות; 2. להעריך את העדיפות להכללה בסל של השירותים שהתווספו מהיבטים רפואיים וכלכליים (כולל עלותם). עשינו זאת בעזרת חברי ועדת הסל והמשקיפים, על בסיס הקריטריונים שוועדת הסל הממלכתית משתמשת בהם לתעדוף (או להערכת) שירות חדש המועמד להיכלל בסל. חשיבות המחקר היא בכך שהוא תורם לסוגיות מדיניות העומדות כיום לדיון ציבורי ובהן: מחד, האם יש מקום לשקול להעביר חלק מהשירותים הכלולים בתכניות אל הסל הבסיסי? ומאידך, האם יש להגביל את השירותים המתווספים לביטוח המשלים? והאם נדרשת התערבות ממשלתית כדי להנגיש את התכניות לכלל האוכלוסייה? כמו-כן, המחקר מספק מידע לציבור אשר יכול לסייע לו בהחלטה האם להיות בעל ביטוח משלים.