Abstract
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995 חוקר מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל את תפקודה של מערכת הבריאות מנקודת מבטם של צרכני השירותים. סקרי המעקב נערכים אחת לשנתיים במטרה לבחון באיזו מידה הושגו המטרות העיקריות של החוק – שיפור איכות שירותי הבריאות והגברת השוויוניות בין קבוצות אוכלוסייה שונות. את המחקר מלווה ועדת היגוי משותפת למשרד הבריאות, משרד האוצר, כל קופות-החולים, המוסד לביטוח לאומי וארגוני צרכנים.
הסקר שנערך בשנת 2007 ושממצאיו מוגשים בדוח זה הוא השביעי בסדרה. תקציר מפורט של הממצאים הכלל-ארציים הופץ בהרחבה בתחילת 2008, ובדוח הנוכחי מוצג ניתוח מעמיק של הממצאים תוך השוואה הן בין קופות-החולים השונות, והן בין קבוצות אוכלוסייה. סוגיות עיקריות שנידונות בדוח כוללות:
מגמות לאורך זמן בהיבטים של שביעות רצון משירותי הקופות: זמינות, משך המתנה, מניעה, מצב בריאות ומצוקה נפשית, נטל התשלומים על בריאות.
נגישות השירותים: ויתור על טיפול רפואי ותרופות מרשם בגלל התשלום, ויתור על טיפול שיניים בגלל התשלום, ויתור על שירותים בגלל המרחק, הגבלות מינהליות של הקופה.
ביטוחי בריאות פרטיים: משלים, מסחרי וסיעודי.
הקדשת זמן, תיאום טיפול והסברים של רופאים.
ניהול הטיפול התרופתי.
ההערכה הכללית של תפקוד מערכת הבריאות.
חשיבות המחקר בכך שהוא מספק מידע שוטף שיסייע למנהלים בקופות-החולים, ולקובעי מדיניות, לעקוב אחר מדדים לתפקוד שירותי הבריאות. המחקר מאיר מגמות חיוביות, וכן תחומים שבהם יש צורך בשיפור, ותורם בכך להעלאת תחומים אלה לדיון ציבורי ולקידום התכנון של מענים מתאימים. כמו-כן, המחקר נותן ביטוי לדעתם של צרכני השירותים, ומאפשר להתחשב בה בתהליכי קביעת מדיניות. הממצאים הוצגו בפני קובעי מדיניות בקופות-החולים, במשרד הבריאות, מועצת הבריאות והמועצה הלאומית לרפואה ראשונית, ובכנסת.
עבודה זו מומנה בסיוע ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת-חולים לאומית וקופת-חולים מאוחדת.
הסקר שנערך בשנת 2007 ושממצאיו מוגשים בדוח זה הוא השביעי בסדרה. תקציר מפורט של הממצאים הכלל-ארציים הופץ בהרחבה בתחילת 2008, ובדוח הנוכחי מוצג ניתוח מעמיק של הממצאים תוך השוואה הן בין קופות-החולים השונות, והן בין קבוצות אוכלוסייה. סוגיות עיקריות שנידונות בדוח כוללות:
מגמות לאורך זמן בהיבטים של שביעות רצון משירותי הקופות: זמינות, משך המתנה, מניעה, מצב בריאות ומצוקה נפשית, נטל התשלומים על בריאות.
נגישות השירותים: ויתור על טיפול רפואי ותרופות מרשם בגלל התשלום, ויתור על טיפול שיניים בגלל התשלום, ויתור על שירותים בגלל המרחק, הגבלות מינהליות של הקופה.
ביטוחי בריאות פרטיים: משלים, מסחרי וסיעודי.
הקדשת זמן, תיאום טיפול והסברים של רופאים.
ניהול הטיפול התרופתי.
ההערכה הכללית של תפקוד מערכת הבריאות.
חשיבות המחקר בכך שהוא מספק מידע שוטף שיסייע למנהלים בקופות-החולים, ולקובעי מדיניות, לעקוב אחר מדדים לתפקוד שירותי הבריאות. המחקר מאיר מגמות חיוביות, וכן תחומים שבהם יש צורך בשיפור, ותורם בכך להעלאת תחומים אלה לדיון ציבורי ולקידום התכנון של מענים מתאימים. כמו-כן, המחקר נותן ביטוי לדעתם של צרכני השירותים, ומאפשר להתחשב בה בתהליכי קביעת מדיניות. הממצאים הוצגו בפני קובעי מדיניות בקופות-החולים, במשרד הבריאות, מועצת הבריאות והמועצה הלאומית לרפואה ראשונית, ובכנסת.
עבודה זו מומנה בסיוע ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת-חולים לאומית וקופת-חולים מאוחדת.
| Translated title of the contribution | Survey of Public Opinion on the Level of Service and Performance of the Health Care System |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל - מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות |
| Number of pages | 48 |
| State | Published - 2009 |